אלעד בן אלול: בשביל מה אלוהים ברא אותנו? | הכנה לראש השנה

ראש השנה נתפס בדרך כלל כיום של התחלות, בקשות והחלטות לשנה הבאה. השיחה עם אלעד בן אלול ביקשה להגיע אל השאלה הקודמת לכל אלה: לשם מה העולם נברא, ומה תפקידו של האדם בתוך הבריאה.

דיברנו על האפשרות שהעולם כולו אינו התכלית אלא התפאורה של מערכת יחסים. השפע, הטבע, הכסף, הארץ ואפילו החיים עצמם מקבלים משמעות רק כאשר הם נעשים אמצעים שדרכם האדם מזהה את מי שנתן אותם. בדומה לחתונה שאיבדה את משמעותה לאחר שהכלה הסתלקה, גם הבריאה נעשית אוסף של חפצים חסרי תכלית כאשר האדם אינו נענה לקשר שלשמו נבראה.

מתוך כך ניסינו להבין את פעולת ההמלכה של ראש השנה. אלוהים אינו זקוק לאדם כדי להתקיים, אבל המלכות אינה יכולה להתגלות ללא מי שבוחר במלך. האדם נברא כנפרד כדי שהאחדות עם הבורא לא תהיה מצב כפוי אלא תוצאה של בחירה. לכן יראת שמיים אינה רק פחד או ציות. היא היכולת לראות את נוכחותו בתוך מה שנראה עצמאי, מקרי וגשמי.

השיחה נגעה גם במשמעות העמוקה של התשובה. חרטה המבוססת על פחד מעונש עדיין משאירה את האדם במרכז. הוא מצטער משום שהחטא פגע בו. תשובה עמוקה מתחילה כאשר השאלה משתנה: לא מה יקרה לי בגלל מה שעשיתי, אלא במי פגעתי ומה התרחש בתוך הקשר. החטא חמור לא רק מפני שהוא מזיק לאדם, אלא מפני שהוא מבטא חיים שבהם האדם הפסיק לראות את הבורא.

לכן השאלה של ראש השנה אינה רק אם ניכתב בספר החיים. השאלה היא בשביל מה אנחנו מבקשים להמשיך לחיות. האם כדי לצבור עוד חוויות, הישגים ורכוש, או כדי להשתמש בחיים שניתנו לנו לשם הדבר היחיד שנותר בידינו: לראות את אלוהים, לבחור בו ולהפוך את העולם למקום שבו מלכותו יכולה להתגלות.