פרק 141 | להקה מגומי | פרק 3 - סול מגומי

<p>בפרק הזה ננסה להבין איך הכותרת של האלבום ראבר סול שעדיין לא הייתה קיימת בשלבים המוקדמים של ההקלטות, שיקפה במדויק את מה שהביטלס ניסו לעשות: לקחת אלמנטים של מוזיקת &#39;סול&#39;, למתוח אותם ולהגמיש אותם כדי שישרתו את הנרטיב החדש והמורכב של השירים שלהם.</p><p>נתחיל בסיפור המרתק של &#39;דרייב מיי קאר&#39;. </p><p>תארו לעצמכם את ג&#39;ון מגיע לפול עם שיר שנקרא &#39;גולדן רינגז&#39;, שיר עם מילים סתמיות ודי משעממות. בפרק נשמע איך השניים הפכו את השיר הזה למפגן של שנינות, עם דמות נשית דומיננטית ומטפורות &quot;תחבורתיות&quot; שכולנו יודעים למה הן רמזו באמת. </p><p>נדבר גם על הסאונד החדש: ג&#39;ורג&#39; הביא ריף גיטרה בהשראת אוטיס רדינג, ופול מצטרף אליו עם ריף דומה על הבס, במה שהפך לאחד הקטעים הכי &quot;גרוביים&quot; של הלהקה מצד אחד אבל גם קטע פופ מהוקצע ומופק באופן נהדר.</p><p>משם נמשיך לדיי טריפר, קטע שנולד מתוך צורך נואש בסינגל חדש. </p><p>באותו יום הקלטה גורלי נכחו באולפן אורחות מסתוריות שהשרו אווירה משפחתית מיוחדת על הסשן בזמן שהן צפו בביטלס מרכיבים את השיר. </p><p>נראה את סידור הכלים הייחודי שפותח את השיר ונבין איך מתחת למעטפת של רוקנרול אנרגטי מסתתר טקסט חתרני. </p><p>ננסה להבין מה זה באמת &quot;דיי טריפר&quot; ואיך הביטלס הצליחו להגניב מסרים כאלו היישר ללב המיינסטרים הבריטי.</p><p>בפרק נתעכב גם על שיר של ג&#39;ורג&#39;. נשמע איך הוא הושפע עמוקות מהסאונד של ה&quot;בירדס&quot; והזיקה שלהם למוזיקה של ראבי שאנקר וגם מהגיטרה בעלת 12 המיתרים שקיבל בסיבוב ההופעות באמריקה. זהו שיר שמסמל את ההתפתחות של ג&#39;ורג&#39; ככותב שעומד בזכות עצמו.</p><p>לקינוח, נגיע ליהלום שבכתר. שיר שבו ג&#39;ון פתח את הלב באופן חריג. נראה איך היצירה התפתחה מפואמה בוסרית שהייתה במקור רשימת מקומות נוסטלגית בליברפול והפכה לשיר מרטיט שנוגע בכולנו. </p><p>נדבר על המחלוקת בין ג&#39;ון לפול לגבי זהות המלחין, וננסה לנחש מה באמת קרה שם בעבודה המשותפת שלהם, כשהלחן ספג השפעות של סמוקי רובינסון והמיריקלז.</p><p>והקסם האמיתי? הוא קרה כרגיל באולפן. ג&#39;ורג&#39; מרטין הרגיש שחסר משהו בעיבוד, ובעזרת טריק אולפני ותיק (ויצירתי במיוחד) ייצר קטע &quot;באכי-בארוקי&quot; שמתח את גבולות היצירה של הביטלס עוד קצת .</p><p>מוזמנים להאזין ולחזור איתי לאוקטובר 1965. </p>