תניא, א' תשרי, שנה פשוטה

<p><strong>התניא היומי לראש השנה ,א&#39; בתשרי ה&#39;תשפ&quot;ז (12 בספטמבר 2026).</strong> </p><p>קטע זה, מתוך איגרת י&quot;ט של ה&quot;תניא&quot;, מבאר את ההבדל העמוק בין השגת חכמי הקבלה לנבואת הנביאים: בעוד חכמי האמת משיגים &quot;חכמה ודעת&quot; (את מציאות הדברים), הנביאים זוכים ל&quot;ראייה&quot; נבואית שבה מתגלה להם מהות הדברים – תהליך המתרחש כאשר ספירות תחתונות (נצח, הוד, יסוד, מלכות) יורדות אל הנביא בהתגלות רוחנית מוחשית, ובתוכן מלובשת הבינה ואחוריה של ה&quot;חכמה&quot; האלוהית. יתרה מזאת, מודגש כי התורה והמצוות נובעות מ&quot;חכמה עילאה&quot; שמעבר לשכל ולהבנה האנושית, כך שגם אם למצווה יש טעם גלוי לכאורה, אין זה תכליתה האמיתית, אלא בתוכה צפונה חוכמה אלוהית נסתרת ונצחית – רעיון המשתקף גם במבנה התנ&quot;ך עצמו, למשל בהבדלים שבין ה&quot;קרי&quot; ל&quot;כתיב&quot; ובאותיות הגדולות המייצגות הארות מעולמות עליונים.</p>