פרק 152 - השנה הראשונה אחרי הפרידה - איך נראים באמת החיים בשני בתים

יש משהו בשנה הראשונה אחרי הפרידה שאף אחד כמעט לא מכין אתכם אליו.

כי נדמה שהרגעים הגדולים כבר מאחוריכם.

סיפרתם לילדים. אחד מכם עבר לבית אחר. נקבעו זמני השהות.יש שני בתים.והחיים, איכשהו, התחילו לזוז קדימה.

אבל מבחינת הילדים, במידה רבה, דווקא עכשיו מתחיל הסיפור האמיתי.

עכשיו מגיע הלילה הראשון בלי אמא. או בלי אבא.

החג הראשון שבו המשפחה כבר לא יושבת יחד סביב אותו שולחן.יום ההולדת הראשון.החופשה הראשונה.הפעם הראשונה שהם חולים בבית אחד וההורה השני לא שם.הפעם הראשונה שהם מתגעגעים ולא בטוחים אם מותר להם להגיד את זה.

וגם אתם פוגשים בפעם הראשונה מציאות שלא הכרתם.

את הבית השקט כשהילדים לא איתכם.את הגעגוע.את המעברים.את השאלה מה לעשות כשהילד בוכה ולא רוצה לעבור לבית השני.את ההבדלים בין שני הבתים.את שיחות הטלפון.את החגים.את ההחלטות הקטנות והגדולות שאף אחד לא לימד אתכם לקבל.

והדבר שחשוב לי כל כך להגיד הוא שהשנה הראשונה היא לא רק שנה שצריך לעבור.

זו שנה שצריך להוביל.

לא כי אפשר למנוע מהילדים כל קושי. אי אפשר.

ולא כי אם תעשו הכול נכון הם לעולם לא יתגעגעו, יכעסו או יבכו.