שאלות על מקור החיים עם דורון לנצט

פרופ' דורון לנצט: איך התחילו החיים, ומה הופך שאלה לשאלה ששווה להקדיש לה חיים?

השיחה עם פרופ' דורון לנצט היא הרבה יותר מדיון על ביולוגיה או על ראשית החיים. היא מפגישה בין שני עולמות: עולם המדע, שמנסה להסביר כיצד נוצרו החיים, ועולם השאלות, שמנסה להבין כיצד בכלל נולדות פריצות דרך. לאורך הפרק מתברר ששני העולמות הללו קשורים זה בזה באופן עמוק. לפני כל תשובה גדולה עומדת שאלה גדולה, ולפני כל גילוי מדעי עומדת היכולת להסתכל על המציאות מזווית חדשה.

כבר בתחילת הפרק לנצט בוחר כהשראה אנשים שיודעים להקשיב. זו בחירה שמפתיעה מעט, משום שהוא עצמו מזוהה עם עמדות מדעיות נועזות ולעיתים גם שנויות במחלוקת. אבל דווקא משום כך, הוא מדגיש שהתקדמות מדעית אינה נולדת רק מהיכולת לדבר, אלא גם מהנכונות להקשיב לרעיונות חדשים, לביקורת ולדרכי חשיבה שונות. מבחינתו, חוקר טוב אינו רק מי שיודע להסביר את העולם, אלא גם מי שמוכן לשנות את דעתו כאשר המציאות מחייבת זאת.

הנושא המרכזי של הפרק הוא כמובן שאלת מקור החיים. במשך עשרות שנים לנצט מנסה לענות על אחת השאלות העתיקות ביותר שהאנושות שאלה: כיצד עבר העולם מחומרים דוממים אל מערכת שאפשר לקרוא לה "חיים". בניגוד לתיאוריות מוכרות שממקמות את ראשית החיים במולקולות כמו RNA, הוא מציע הסתכלות אחרת. לדעתו, החיים אינם מתחילים ממולקולה אחת מיוחדת, אלא מרשת של אינטראקציות בין מולקולות רבות. המפתח איננו רכיב יחיד, אלא היחסים בין הרכיבים.

כאן מופיע אחד הרעיונות המקוריים ביותר בשיחה. לנצט חוזר שוב ושוב על המושג "קומפוזיציה". לדבריו, המדע התרגל לחשוב על מידע ביולוגי כרצף – רצף של DNA או RNA – אך ייתכן שלפני כל הרצפים הללו היה משהו בסיסי יותר: ההרכב עצמו. הכמויות היחסיות של מולקולות שונות, האופן שבו הן משפיעות זו על זו, והדרך שבה הן מתארגנות למערכת יציבה. במובן הזה, החיים אינם רשימת הוראות אלא מערכת של יחסים.

השיחה נוגעת גם בכוחה של המתמטיקה ושל המחשב במדע המודרני. לנצט מתאר כיצד במשך שנים רבות הוא השתמש במודלים חישוביים כדי לבדוק רעיונות שלדעתו אין צורך לבדוק תחילה במעבדה. מבחינתו, מחשב איננו רק מחשבון מהיר, אלא כלי שמאפשר לשאול שאלות חדשות. במקום לבצע עוד ועוד ניסויים אקראיים, אפשר קודם לבנות מודל, להבין אילו תרחישים בכלל אפשריים, ורק לאחר מכן לגשת לניסוי. זו תפיסה שממחישה עד כמה איכות השאלה חשובה לא פחות מאיכות התשובה.

נקודה נוספת שחוזרת לאורך הפרק היא חשיבותה של הביקורת במדע. לנצט מספר בחיוך שאחת השאלות החשובות ביותר מבחינתו היא "למה דורון לנצט טועה?". מאחורי ההומור מסתתר עיקרון מדעי עמוק. חוקר אינו צריך לחפש אישור מתמיד לרעיונות שלו, אלא דווקא את המקומות שבהם הם עלולים להיכשל. המדע מתקדם לא משום שאנשים בטוחים שהם צודקים, אלא משום שהם מוכנים לבדוק שוב ושוב אם הם טועים.

לצד הדיון המדעי, הפרק חושף גם את הסיפור האישי של לנצט. הוא מתאר כיצד כבר בגיל צעיר קרא בהתלהבות אנצ