Mishna Yomi - Ohalos 7:3-4 - By R' Shloimie Friedman

<p>Mishna Yomi - Ohalos 7:3-4 - By R&#39; Shloimie Friedman</p><p>L&#39;uli Nishmas Etta Ahuva bas Yaakov</p><p><br></p><p>Oct 2, 2026</p><p>Fri</p><p>21 Tishrei 5787</p><p>Ohalos 7:3-4</p><p><br></p><p><strong>Mishnah Ohalos 7:3</strong></p><p><strong>משנה אהלות ז׳:ג׳</strong></p><p>הַמֵּת בַּבַּיִת וּבוֹ פְתָחִין הַרְבֵּה, כֻּלָּן טְמֵאִין. נִפְתַּח אַחַד מֵהֶן, הוּא טָמֵא וְכֻלָּן טְהוֹרִים. חָשַׁב לְהוֹצִיאוֹ בְאַחַד מֵהֶן, אוֹ בְחַלּוֹן שֶׁהוּא אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה טְפָחִים, הִצִּיל עַל כָּל הַפְּתָחִים. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, יַחְשֹׁב עַד שֶׁלֹּא יָמוּת הַמֵּת. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, אַף מִשֶּׁמֵּת. הָיָה סָתוּם וְנִמְלַךְ לְפָתְחוֹ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, כְּשֶׁיִּפְתַּח אַרְבָּעָה טְפָחִים. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, כְּשֶׁיַּתְחִיל. וּמוֹדִים בְּפוֹתֵחַ בַּתְּחִלָּה, שֶׁיִּפְתַּח אַרְבָּעָה טְפָחִים:</p><p><strong>Synopsis from R&#39; Shloimie</strong></p><p>He notes that the reason all the doorways are טמא was discussed in פרק ג׳: since the מת will eventually be taken out through a doorway, that area is טמא. He adds that the רמב״ם learns this mishnah too from the דין of קבר סתום, the topic that opened the perek.</p><p>He asks whether this is דרבנן, as the wording of רש״י in ביצה suggests, or דאורייתא, as רש״י concludes there. It matters because the mishnah relies on ברירה, and we hold אין ברירה בדאורייתא; he leaves it as a question.</p><p>If one door was opened, only it is טמא. Even a מחשבה to take the מת out through one door, or a window of ארבעה על ארבעה, is מציל on the others. בית שמאי require the מחשבה before death; בית הלל allow it even after.</p><p>He brings two explanations from the גמרא in ביצה. Either they argue only מכאן ולהבא: for בית הלל only כלים brought in afterward are טהור, while בית שמאי hold that once טומאה rested on the doorway only a מעשה removes it, like כלים that become מקבל טומאה במחשבה but leave it only במעשה. Or they argue למפרע, and בית הלל hold יש ברירה, so even the כלים already there are טהור.</p><p>For a sealed doorway, בית שמאי require opening ארבעה טפחים, while בית הלל say it is enough once he starts; both agree a brand-new opening needs ארבעה טפחים.</p><p>He ends with a קושיא of תוספות in ביצה: if יש ברירה למפרע, the מת always leaves through some door, so when would the opening line, that all the doorways are טמא, ever apply?</p><p><br></p><p><strong>Mishnah Ohalos 7:4</strong></p><p><strong>משנה אהלות ז׳:ד׳</strong></p><p>הָאִשָּׁה שֶׁהִיא מַקְשָׁה לֵילֵד וְהוֹצִיאוּהָ מִבַּיִת לְבַיִת, הָרִאשׁוֹן טָמֵא